|
אנחנו אפילו לא יודעים איך להתחיל.
למה נערים בני 18 צריכים להספיד חבר ולמה בכלל צריך להספיד מישהו שרק התחיל לפרוח.
נחוש בדעתך להגן על המולדת יצאת למשימה כדי לשמור עלינו כאן למטה. עכשיו אנחנו מבקשים
שתשמור עלינו מלמעלה ותעזור לנו להיות חזקים.
הייתה בך את התקווה והכוח שהכל יהיה בסדר
לפני שיבעה חודשים שנפצעת והצטודד לך הראש צלצלת אלינו מהאמבולנס ואמרת שהכל בסדר.
שניפצעת באופן קל ושלא נדאג, אבל אתה היית פצוע באופן קשה ורק רצית להרגיע את כולנו.
כל כך מהר רק בגלל הכוח שיש בך והרצון שלך לחיות.
לא פחדת אף פעם מהמוות. תמיד כשאמרנו לך שתשמור על עצמך אמרת שלא נדאג והכל יהיה בסדר.
זה רק עניין של גורל.
הכאב לאחר התאונה לא מנע ממך לצחוק, לשמוח ולהמשיך בשגרת החיים. נותרה לך צלקת שאנחנו
תמיד צחקנו מתי היא תעלם ועכשיו כשאתה איננו יש בליבנו צלקת כל כך עמוקה שלא תיעלם לעולם.
אנחנו מנסים למצוא מרפא לכאב אבל לא מסוגלים. אנחנו עדיין מנסים לעכל ולא רוצים להאמין.
רוצים מחר לקום בבוקר ולהתעורר מהחלום. לראות את השם שלך על צג הטלפון, לענות ואתה רק תאמר
שהכל בסדר, שאתה חוזר הבייתה בסוף השבוע וכבר נתחיל לתכנן לאיפה לצאת.
רוצים לנסוע לעין הוד ולהגיע לעין חודא. לאבד את הדרכים אבל תמיד למצוא את הדרך חזרה.
אלון, היו לנו הרבה תוכניות לעתיד. רק החודש רצינו לנסוע לאילת כמו פעם בתיכון. להיות כל החברים
ביחד, אבל עכשיו כשאתה איננו זה לא יהיה אותו הדבר.
אתה תמיד חשבת עלינו ודאגת לנו גם כשבקושי היה לך זמן. כמו שרק לפני שבוע הספקת להביא נעליים
קלות לחבר בזמן הקצר שהיה לך, כשעברת בין עזה ללבנון. או כשבזמן הטירונות ביקשנו ממך רשת
הסוואה לדיסקית ולמרות כל הקושי דאגת להביא לנו את זה.
המקרים האלה כל כך רבים וכל דבר קטן שעשית למעננו אז נראה היום כדבר גדול.
מתגעגעים לחיוך,למבט,לצחוק המתגלגל, לשבת ביחד בקופ”ח ולדבר סתם עד אור הבוקר, לנסוע איתך
במכונית האדומה שלך, סתם ככה בלי לדעת לאן.
ואתה תישאר צעיר לנצח.
אוהבים אותך וכואבים אותך, החברים.
|
